כתבות אופנה

הסגידה לאל הפן


הסגידה לאל הפן

13/1/2014
רינת אמיר

תמונה ללא תיאור

"כבשת הרעש"- ככה כינו אותי בימי צעירותי בבית הספר היסודי שבו למדתי. מכיתה א' ועד לחטיבת הביניים/ הלכתי ראש ושיער עם "כבשת הרעש". השם היה כל כך חזק שמעטים זכרו מהו שמי המקורי באמת. "כבשה" בשל רעמת התלתלים השופעת שעימה נולדתי ו"רעש"- בגלל שהייתי ילדה היפראקטיבית, פלפלית שעושה המון רעש. במבט לאחור, זה יכול היה להישמע חמוד,מתוק ומשעשע אבל האמת הייתה רחוקה מזה -  סבלתי מהכינוי שדבק בי וחלמתי על אותו יום, אי שם באחרית הימים שבו אוכל לשלוט בשערי הפרוע, ולא הוא בי. שיפסיק לקפץ ולרקוד לו בעליצות על ראשי, למשוך תשומת לב ולהיות הנושא החם ביותר בכל מקום שאליו הגעתי, ייחלתי ליום שלא אסובב ראשים ואמשוך מבטים ואייצר לאנשים( אפילו זרים) נושא לדיון לעוס: תלתלים: יפה או לא.IN או  OUTמיוחד ומתאים או דורש מייקאובר במידי. הרגשתי כמו מישהי שעומדת למשפט בכל יום מחדש. זכאית לחיות יום נוסף באור התלתלים או חייבת ליישר קצוות ולזרום עם עדר הבנות. אותן מגישות טלוויזה, שחקניות, ודוגמניות או השכנות ממול שתולות כביסה, התלמידות עם הגשר או המורות בבית הספר- כולן מיישרות ורק אני מתקשה לחרוץ את דין שערי.

לבסוף,גם אני נשברתי והחלקתי. הלכתי לספר השכונתי ונתתי לו אור ירוק לגהץ את שערי. ניסיתי, התאהבתי והתמכרתי. כל מי שמנסה בפעם הראשונה  להחליק את שערה, מכירה את ההרגשה הזו של מופע קסמים שלם המהלך על ראשה.בתוך מספר דק' מהפכה- כל הנפח יורד, השיער מתיישר, הברק קורן, השיער נראה ארוך יותר, והפנים...פתאום שמים לב גם לתמונה ולא רק למסגרת. הביטחון עולה, המחמאות זורמות, ומשהו קורה. אנחנו משתנות לפחות לטווח הקצר. וכולנו נסחפות ומפתחות נאמנות, תלותיות ואובססיביות למראה הסרגלי החדש. כולן הופכות לנשים הכי ישרות שיש, ופתאום לכולנו יש מינימום דוקטורט ביפנית, ברזילאית וצרפתית.

תמונה ללא תיאור


ולכל אותן מתולתלות בדימוס, יש נימוקים והסברים מדוע בחרו להחליק את שיערן - נשות קריירה מתולתלות טוענות שהן מחליקות כי הן צריכות להיראות ייצוגיות, וחוץ מזה תלתלים דורשים השקעה מיוחדת שכרוכה בזמן ומאמץ רב- שאין להן.
נשות המדיה או סתם כאלה שאוהבות להצטלם - טוענות שמבחינה טכנית תלתלים לא עוברים מסך ולא פוטוגניים. נשים שרוצות להדגיש את הנשיות שלהן מנמקות את הבחירה להכחדת התלתלים בכך "שלתלתלים יש תדמית ילדותית" ויש עוד סיבות רבות ומגוונות.

אז כל ההסברים חביבים ונחמדים אבל דבר אחד ברור לכולן, שמתולתלת זה אופי, אנרגיה, פלפליות, חינניות ואת זה אף אחת מהן לא יכולה לומר על התחושה שיש כשהשיער חלק.

תמונה ללא תיאור


ויום אחד זה קרה, הגעגוע קצת חזר.  אחרי שנים רבות של שעבוד אינסופי מאסתי באל הפן. החלטתי להפסיק לחיות בפיצול אישיות ולהוציא את שערי מאהרון- אני מתולתלת נקודה! הרגשתי משוחררת. הרגשתי כמו שמשון הגיבור שגילה שכוחו טמון בשיער ראשו, ופתאום זה חזר- שוב דיונים על השיער, מחמאות ושאלות כמו: "איך הסתרת אותם כל הזמן הזה?! " . ולאט לאט ההבנה מחלחלת שהתלתל "הילד הלא מקובל", מת שיקבלו אותו, שיאהבו אותו בדיוק כמו שהוא, שיתגאו בו, ושלא יתביישו בו או יסתירו אותו. אז מה אם הוא לא כמו כולם, ממתי שונה הפך להיות מילה גסה? איך זה שכולן רוצות להיות מיוחדות אבל נראות בדיוק כמו כולן?!

תמונה ללא תיאור


פתאום נופל האסימון . תלתלים זה יפה! זה מסמל כוח, עוצמה, ייחודיות, תעוזה, נשיות ואין ספק שזה סקסי בטירוף –אז מה רע בזה לעזעזל?!  וכמו שיכור שמתפקח אחרי כמה שנים ללא שתייה הבנתי שאין לי עוד צורך לשנות את צורת שערות ראשי בכדי להרגיש שלמה עם המראה שלי. "תלתלים זה שמחה!",  ואיך הרבי נחמן מאומן אומר? "מצווה להיות בשמחה תמיד"? אז הגיע הזמן לשים סוף לפס הייצור הקר הזה של בנות עם אותו סוג שיער. אני לא פוסלת את האפשרות מידי פעם לחזור למראה החלקלק אבל...זה לא יקרה כל כך מהר. מיציתי- הגיע הזמן להחזיר קצת חיים לאופנה, לתרבות ולרחוב- יוחזרו התלתלים לאלתר!


כתבות אופנה

TOP
נגישות