עיצוב אינטואיטיבי

27/10/2014
תומר בן כנען

תמונה ללא תיאור איך ניתן בעצם לפרש את הפעולה הפנימית/הרגשית/הראשונית כל כך לה קוראים אינטואיציה ומה לה ולעולם העיצוב בכלל ועולם האופנה בפרט? אם תשאלו אותי לכל אחד ואחת מאתנו יש אינטואיציה ברמה כזו או אחרת השאלה היא לא אם היא קיימת בכם השאלה היא כמה אתם מחוברים אליה וכמה היא מנחה/מובילה אתכם משום שרמת ההשפעה שלה היא כמעט תמיד השביל בו נבחר לצעוד והתוצאה של אותה בחירה תהייה לחיוב או לשלילה באותו עניין - עד כמה הייתם מכוונים רגשית/נפשית/אינטואיטיבית לאותה הבחירה
הפרוש היבש של המילה אומר: תחושה פנימית ללא ביסוס עובדתי.

פה בדיוק אני מקשר בין הכוח הפנימי הזה לבין עולם העיצוב הכללי ועולם האופנה בפרט שכן יש בעיצוב מעיין תחושה נבואית שכזו של משהו שנוצר בכדיי להגשים את עצמו ולהפוך לשימושי - ומאיפה הגיע בעצם אותו רעיון? מאיפה נולדה לה השראה/הרשאה לעשות צורה מסויימת ולא אחרת לבחור באדום ולא בשחור לעשות קצר/ארוך - היא נולדה אצל אותו אחד/אחת שהקול הפנימי החזק שלהם כיוון אותם אל האינטואיציה לבחור ולשם הם לקחו את הבלתי נתפס מהמימד המטאפיזי אל תלת מיימד הפיזי - וכך נולד לו עוד דגם/פריט חדש - עיצוב
הגיע אם כן השעה לגלות לכם שכל עולם העיצוב הפרטי שלי מבוסס על המילה הקוסמית הכל כך גדולה הזו ולדרך/שיטה שאני מפתח בכל יום עוד קצת אני קורא - עיצוב אינטואיטיבי

ישנם פרטים שעדיין בהתהוות וישנם שכאלה פרטים חסויים משום שעומדים הם בבחינת סודות מקצועיים אך אנסה לפרט בכמה דוגמאות פשוטות כיצד אני ניגש אל עולמי בדרך שלי שאומנם מתרכזת ביצירת פרטי לבוש אך יכולה להכיל כל קו של עיצוב ואת החיים הפרטיים של כולנו ברגעים מסויימים

נתחיל מהתחלה: טכניקה

עם כל האינטואיציה שבעולם הבנתי שללא טכניקה אין לי אפשרות לממש את החזיונות האינטואיטיבים שלי ותאמינו לי שניסיתי - יכולתי גם לבחור להעסיק אנשי מקצוע טכניים ודרכם לממש את הדרך שלי אך החלטתי שללמוד טכנית את המקצוע שלי חשוב מאוד גם להגברת ועידוד האינטואיציה עצמה.

אז תדמיתנות/דיגום/תפירה הם הבסיס הטכני העקרי של עיצוב אופנה ולשם כך פניתי לשנקר שהוא ה/בי"ס ללימוד טכני במחוזותינו - אמנם נרשמתי ללמודי תואר מלאים ובכך בעצם עשיתי טעות אך לא נתעקב על השלילי ונאמר שאני לא ממש מתחרט - היום פשוט הייתי עושה זאת אחרת - אין ספק שהאינטואיציה שלי התחזקה.

אחרי שלמדתי טכניקה סיימתי את הלימודים והתחלתי לממש אותה בדרך בה הונחתי התחושה היתה כבדה מנשוא ואחרי שתיי עונות של עיצוב וייצור "כמו שצריך" פשוט משהוא בי גסס וחיפשתי איזו זריקת מרץ שכזו שתפיח בי את האושר ליצור ולא להרגיש כמו "פקיד של התעשייה" ויום בהיר אחד בשיטוטי ברחובות פלורנטין המאובקת ראיתי בחורה שירדה מהאופניים שלה עם שימלה קשורה בקשר בצד של השרשרת-כדי שלא יתפס הבד בזמן הנסיעה-אך היא לא פרמה את הקשר גם לאחר שקשרה את האופניים לעמוד חשמל מתפורר - הא/סימטרייה שנוצרה במכפלת שמלתה המשיכה איתה והתרחקה ונעלמה אל תוך בית הקפה השכונתי

נותרתי קפוא לרגע באמצע צהרי אוגוסט שכזה וכשחזרתי אל המעלות המקומיות וזיעה זלגה על מיצחי התעוררתי אל מימד חדש לגמרי - ויתרתי על הקפה של הבוקר - חזרתי במהרה אל חלל הסטודיו שלי - לקחתי גומי פשוט ובמתיחה הכי קיצונית תפרתי אותו בשולי אחת החצאיות של שימלה שכבר הכינותי מראש - הנחתי אותה על הבובה ומהמותן ועד הירך הכיווץ יצר מכפלת א/סימטרית שכזו והפך את הדגם הכל כך משעמם בעיני ל-ה/דבר הבא - ואפילו אם לא יהיה הדבר הבא כלל לא היה איכפט לי שכן בתחושה הפנימית שלי נתמלאתי סיחרור של שיכרון חושים - אחדים קוראים לה - הצלחה
בכל ארבעת שנות לימודי בשנקר התמקדתי בטכני משום שלייצירתי במסלול הלימודים יש מעצור קשה במוסד המדובר כל כך ולעולם לא עברה בי התחושה המסחררת של הצלחה במראה של דגם שייצרתי והנה עכשיו איזה סכר שנפתח גילגל בתוכי משהו חדש לגמרי - אז התחלתי ה/כל מהתחלה

את גזרות הבסיס שהיו לי הנחתי בצד לטובת ציורי גזרות ביד חופשית לפי פרופורציות שעם הזמן קבעתי להן גבולות - קשה להבין זאת למי שאינו מבין גיזרה אך אם לפשט את העניין זה כמו שעד עכשיו הלכתם לעבודה בפסיעה מסתתרת ועכשיו אתם עושים זאת בדילוגים - זה אומר שעד כה פשוט הלכתם וכעט את משמנים את כל הגוף - מנערים אותו ומזמינים עוד כוחות חיצוניים ופנמיים לשינוי הקיים - טוב זאת אולי לא דוגמה מדוייקת אך מאז שאני "ממציא" את הגזרות שאני עושה האינטואיציה רק הולכת וגדלה ומפטיעה אותי כל פעם מחדש כמה הדגמים שלי כל כך שונים/אחרים - אין זה אומר שזה טוב או רע זה פשוט אומר שזה מעניין - במיוחד אותי כמעצב וזה חשוב יותר מכל "הצלחה" או "פרסום" או כסף
אם זה מעניין לכם ומפטיע אתכם - מה שאתם עושים - אם אתם מגלים בכל פעם עוד משהו קטנטן זה סימן שהאינטואיציה שלכם גוברת ואתם בדרך הנכונה

ונגיע אל הסוף: קיריאייטיב

התחלנו עם טכניקה ואנו קופצים אל הסוף משום שבאמצע זורם נהר של מילים כמו יוגה/אמונה/אוכל/ים/מדיטציה ועוד...שאייטם שכזה אינו יכול להכיל ובעצם לשיטת העיצוב האינטואיטיבי שלי הקריאייטיב חשוב מאוד והוא צץ מתי שבא לו ולא מאולץ בכל מיני מילים גדולות/קטנות כמו קולקצייה או טרנדי או הצבעים של העונה וכן הלאה ובכלל המילה קריאייטיב מתארת משהו ייצירתי/כישרוני ולעניות דעתי בכולנו יש משהוא שכזה כך שההבדל הוא כמה אנו מצליחים לעורר אותו בתוכנו לסמוך עליו ולתת לו להנחות אותנו אצלי למשל האינטואיציה הכי חזקה כאשר אני הולך לבחור בדים לעבוד איתם - שם במקום הזה אני הכי מעופף לי בתחושת ה/פנימי ללא ביסוס עובדתי

אתן דוגמה: את כל הקולקציה הראשונה שלי גנזתי והתחלתי קו חדש שכזה - אחד שמונחה ממקום שמרגיש שמשהו חסר ורוצה להשלים אותו - נוצרה שמלת/חולצת דרופ - אחריה הרגשתי שיש לטפל במידה שונה ונוצרה שמלת/חולצת ונוס - המחסוף הנשפך שלא היה אהוב על חלק מלקוחותיי לקח את הצורה והאינטואיציה למקום אחר - נוצרה שמלת/חולצת וי - בהמשך תחושה של א/סימטריה לא אהודה ודגם הונוס הפך לסימטרי - נוצרה שימלת/חולצת רויאל - וכך מתוך הרבה תחושות וסימנים והארות המשכתי לעוד דגם ועוד דגם ועוד דגם .
אינני מתעקב על לוחות הזמנים משום שאין זה משמעותי בעיניי ואינני מגביל/מלחיץ את עצמי במימד הזמן "לחדש" בעוד דגם ונותן לאינטואציה להנחות אותי בזמנה לעצב דגם חדש כל עוד אני עוזר לה לגדול ומעשיר את החיבור ביננו - אני מרגיש שיבוא הדגם הבא והוא יהיה מדהים ומרגש לא פחות.

לסיכום אומר: האינטואיציה של כולנו קיימת הכי חזק במיימד ה-פחד והאדם ידע באופן אינטואיטיבי להתרחק ממשהו מיד גם אם אינו מבין למה - אז ניתן להגדיל ולשמן ולחבר יותר את האינטואיציה שלכם ובכל מה שתעשו בחיים-זה יהיה ה/דבר הנכון


כתבות אופנה

TOP
נגישות