כתבות אופנה

פחות זה יותר


פחות זה יותר

19/1/2014
רחלי לוי

תמונה ללא תיאור זה תמיד קורה לי. כל פעם אותו הסיפור, אני מסתובבת בחנויות בגדים וברשתות הנעלה כמו שועלה רעבה לטרף וחוטפת מכל הבא ליד, טי-שרטים, שמלות, ג'ינסים, סריגים, בלייזרים, נעליים- הכול! מגיעה לקופה, מגהצת את האשראי ויוצאת בידיים עמוסות ולב מלא גאווה. טוב, זה לא קורה לי כל יום, אבל כשזה קורה, זה גורם לי לקנות מלא מלא פריטים שאני לא באמת משתמשת בהם וכל פעם אני מבטיחה לעצמי שאמצא להם תפקיד, אבל זה אף פעם לא קורה.

ואז מגיע יום כמו לפני שבוע, שבת בצהריים, מזג האוויר סגרירי אך ידידותי ומזמין לטיול, ואני לא מוצאת מה ללבוש...! שלא תטעו, אפילו לא בצחוק, הארון שלי עמוס בבגדים, אבל איך אומרים, מרוב דובים, לא רואים את היער, ואצלי יש הרבה דובים חדשים, עם טיקטים ותגי מחיר (בדר"כ מחיר מלא...!).

אז החלטתי לעשות מעשה, ואספתי את כל הפריטים החדשים שאינם בשימוש- את השמלה השחורה המרושתת שקניתי עונה שעברה בזרה לחתונה שבסוף לא הלכתי אליה, את החולצה הכסופה והנוצצת שרכשתי באייץ'&אמ אחרי שאני וגל נפרדנו והייתי מסוכסכת עם עצמי, את נעלי העקב של אלדו שבקושי הצלחתי ללכת איתן כבר במהלך המדידה בחנות, אבל בגלל שהן היו בסייל מטורף שכנעתי עצמי שהן שוות לי, את החולצת טוניקה הכחולה עם בפייטים הכסופים שקניתי בקסטרו אחרי יום עבודה עמוס..בקיצור, קיבצתי את כל הבגדים והנעליים המעיקים האלה, שיושבים לי סתם בארון, תופסים מקום, אבל אף פעם לא מועילים לי בכלום וצילמתי אותם.

צילמתי אותם מכל זווית אפשרית, דאגתי לייצר אווירה אלגנטית, לדאוג שתהיה הרמוניה בין הצבעים ובין הרקע לאובייקטים המצולמים, הרגשתי מינימום כמו עדי ברקן כשהוא מצלם דוגמניות שדופות שהחלום הכי רחוק שלהן הוא להיות על שער של מגזין "את" עם הכותרת "תכירו, זאת נטלי סיבוני, הדבר הגדול הבא".. בכל זאת, צריך לשווק אותם.

אחרי שסיימתי בהצלחה את סשן הצילומים שערכתי, העליתי את התמונות לדף הפייסבוק "פשפשוק" עם הכותרת הדרמטית: "פריטים חדשים, לא נלבשו\ ננעלו מעולם- חייבים להימכר!". את "החייבים להימכר" לקחתי מאיזה פרסומת בעיתון של חנות רהיטים שעמדה להיסגר וכך הם רשמו במודעה ואני ישר הרגשתי שבא לי ללכת ולהביא סלון חדש, אולי גם איזו שידה. אין, זה אופי ישראלי. ישראלים אוהבים דברים שחייבים להימכר, כי אז יש להם אישור סופי לכך שהם יכולים לחלוב מהמוכר 100% הנחה. אז המלצה שלי, אחרי שאתם מצלמים את הפריטים שאתם לא משתמשים בהם, תנו להם איזו כותרת בומבסטית שתסקרן את הקוראים.

הסיפור הזה נחל הצלחה בסופו של דבר. אחרי מספר דקות לא רב מרגע פרסום הפוסט, קיבלתי חמישה לייקים ומספר תגובות ששאלו על מחירים, מאיפה האיסוף וכו'... ברור שלא כתבתי להם מחירים בפוסט, בכל זאת, צריך לשמור על אפקט ההפתעה. מחירים, כתבתי להם, "בפרטי". מפה לשם, אחרי כמעט שבוע, הצלחתי למכור את כל מרכולתי ולא הייתה מאושרת ממני יותר.

החלטתי שלכבוד המאורע, אסדר מחדש את הארון, כי מגיע לכל הפריטים שהצטופפו אחד בשני במשך תקופה ארוכה, קצת ספייס. פתחתי את הארון, רוקנתי אותו והתחלתי למיין ולסדר לפי פריטי לבוש, מכנסיים, חולצות, סריגים, גופיות, פיג'מות וכו'.. סידרתי גם לפי צבעים, שחור לבד, לבן לבד וכל השאר ביחד.. ואז עברתי לארון של התלייה, סידרתי את כל השמלות, את כל הג'קטים, את הגופיות האלגנטיות, את החולצות המכופתרות..בקיצור עשיתי כיף חיים.

התובנה החשובה מכל העניין הזה, זה שכמה שכיף לנו לקנות בגדים, אם הם לא בשימוש- יותר כיף לנו להיפטר מהם. בקיצור, אם אתם מרגישים שהארון שלכם עמוס, גדוש, צועק לעזרה, ובכל פעם שאתם פותחים אתם לא יודעים מה ללבוש, תעשו לעצמכם טובה, תקדישו כמה דקות למיון הפריטים ששוכבים בו, תסננו מה שאתם לא צריכים ותעלו לפייס. מילה שלי, אתם תרגישו הרבה יותר טוב אחרי זה ותרגישו שיש לכם הרבה מה ללבוש – כי ככה זה, פחות זה יותר.


כתבות אופנה

TOP
נגישות