כתבות אופנה

איך לצאת ממעגל האבטלה בסטייל?


איך לצאת ממעגל האבטלה בסטייל?

27/2/2014
בר רבינוביץ

תמונה ללא תיאור אז לאחר שנתיים של שירות מלא למדינת ישראל השתחררתי.
עוד לפני השיחרור ציפור קטנה לחשה לי שיש מושג שנקרא "הכאפה של האזרחות".
אבל אני, גוש שלם של אופטימיות, לא האמנתי.
כאפה של אזרחות? מי ייתן לי כאפה? אין סיכוי.
הרגע הזה שאשכרה שילמתי כסף אמיתי לנהג אוטובוס שבר אותי לחלוטין. חתיכת כאפה.
החלטתי לנסות לעשות לעצמי סדר בראש :
ממ...לימודים? למי יש כוח לחזור לכיתה? פסיכומטרי? אין סיכוי שאני עוברת את ה 230.
טוב, אין ברירה, נצא לעבוד.
אפשר לומר ששלחתי קורות חיים לכל חלק בארץ וקשה לי להאמין שיש מעסיק בארץ הזאת
שלא מכיר את השם שלי ומה עשיתי בחיי.
אז חיכיתי וחיכיתי ושברתי הרבה מאד שיאים  בקנדי קראש
ואז זה הגיע, הוזמנתי לראיון עבודה!!
וואו, מצוין, אני אעבור על כל השאלות שהוא בטח ישאל ועל אלו שבטח הוא לא ואני אענה לעצמי
תשובה רצינית ובוגרת. אני אגיע מוכנה!
אבל שיט, רגע, מה אני לובשת???
מבט קצר בארון בגדים הצפוף שלי השאיר אותי מבולבלת.
יש שמלות שהם יותר מידי ויש של פחות מידי. אני לא רוצה שהוא יחשוב שהגעתי בטעות לבת
מצווה של אחיינית שלו או שלא יחשוב שאני בחורה לא רצינית שאחר כך קופצת לשוק.
אני בכלל לא מדברת על כל חצאיות/שמלות מיני, זה לא מועדון! זה מקום מכובד!
ואולי זה בכלל לא חצאיות? אני אמורה להגיע לראיון עם חליפה תואמת?
למרות שידעתי שהמינוס חונק והמספר טלפון שלי בחיוג מקוצר אצל המנהל בנק שלי נכנעתי
ללחץ ויצאתי לקנות משהו ראוי.
למען האמת, לא באמת ידעתי לאן הולכים. זה לא כאילו יש חנות בשם: "בגדים לאנשים שמעולם לא
הלכו לראיון והם מובטלים מספיק זמן כדי להשקיע בחליפה מזעזעת כדי להתקבל לעבודה שהם
מילא לא באמת רוצים".
אז נכנסתי לחנות מותגים רגילה ומוכרת נחמדה ניגשה אליי ושאלה איך היא תוכל לעזור
(איך היא השיגה את עבודת החלומות הזאת?).
היא משכה אותי לאורך כל החנות כשאני מדדה אחריה על עקבים לא מי יודע נוחות עד שהיא עצרה
באזור אפל וחשוך שהיו בו חליפות משונות שמעולם לא הייתי מסתכלת עליהן ברצינות.
חשבתי לעצמי, מי לעזאזל באמת לובש את הדברים האלו במציאות? זה חליפות שאני רואה
בסדרות על נשים חטובות להפליא שעברו אצל מי יודע כמה מנתחים וסטייליסטים. החצאית שלהם
בדיוק באורך הנכון והמחשוף מתלבש נהדר על השתלים החדשים .
החליפות האלו לא באמת יעלו עליי בצורה הזאת. אבל אין ברירה, אם הגעתי עד לאזור הזה לפחות
נמדוד.
כן, כמו שחשבתי זה היה נראה מגוחך, זה ביגר אותי בעוד 15 שנה לפחות ולא באמת הצלחתי
לשאוף ולנשוף אויר לריאות.
אחרי שקילפתי את החליפה ממני הבנתי שקצת מיהרתי להסיק מסקנות לבד.
אני צריכה לעשות מחקר רציני בקשר למה לובשים לראיון עבודה.
זה היה דיי פשוט, כל אתר דרושים התפאר בכתבות על מה לובשים/אומרים/שותים/נושמים בראיון.
הבנתי את הרעיון הכללי אבל זאת בדיוק הבעיה, זה היה כללי מידי בשבילי.
הם לא יכלו לשלוח נציג מטעם האתר לבית שלי ולשבור את הראש במקומי?
אני מניחה שאין להם שירות כזה.
למזלי ניחנתי בגנים אשכנזים עקשניים ולא התייאשתי.
התייעצתי עם חברה.
אי אפשר היה להגיד את זה טוב יותר.
פשוט תלבשי מה שנוח לך. את לא יכולה לשבת בראיון עבודה ולחשוב אם המחשוף עמוק מידי
או אם המראיין מרגיש שהכפתור במכנס תכף מתעופף, את צריכה להיות לגמרי מרוכזת ולהקיא את כל
החארטות ששיננת לעצמך במשך יומיים.
תלבשי משהו שנוח לך, תנעלי עקב שאת הולכת בו זקופה ויציבה, עגיל קטן וסאלמת.
הטלפון מצלצל.
היי בר?
כן.
מדברת ריקי המזכירה של חברת ***.
כן.
אני נורא מצטערת לומר לך אבל אחיינית של הבוס חזרה מחו"ל והיא זקוקה לעבודה.
היא עכשיו עשתה בת מצווה לא?
מה?
כלום לא חשוב,
 אז לא להגיע?
לא.
בטוח? כבר יש לי מה ללבוש.
לא לא ממש אין צורך.
את שומעת מה אמרתי? יש לי מה ללבוש.
הלו?

תמונה ללא תיאור

כתבות אופנה

TOP
נגישות