קצר קצר, צמוד צמוד, חשוף חשוף

30/1/2014
רוסיטה ביזרמן

תמונה ללא תיאור

אז יש לי "ידיד", יותר נכון קולגה לעבודה… 

אצלי בעבודה יש רוב מובהק של טוסטסטרונים בחליפות  costume made  שלא היה מבייש שום שבוע אופנה.  במקום כזה את מהר מאוד הופכת להיות חוקרת של "הטעם הרצוי והמוח המצוי של הגבר הישראלי - מהו ואיפה הוא מתחבא?"

אותו ידיד לצורך העניין נקרא לו ע'-יעני עומר, נחשב ללא ספק לאחד השווים בסביבה-חתיך, לא player, מהאיכותיים האלו – כזה שחולה על רוק ומת על סושי (טרן-און לרוב הנשים,טרן-אופ גדול לי).

מפה לשם.. התחלנו לצאת, עומר ואני, אחת לשבועייים, לדרינקים אחרי העבודה (הערת אגב: לא ברור לי איך אני עוד מצליחה לגרור את עצמי לדרינק אחרי העבודה.. אולי כנראה כדי שתהיה לי סיבה מספיק טובה להגיד שיש לי חיים).

כך קרה גם לפני שבועיים, באחת היציאות הקבועות שלנו, שהיתה הזדמנות לא רעה להמשיך את החקירות האנתרופולוגיות שלי. אחד על אחד עם עומר, כשהוא קצת שתוי ועייף, זו הזדמנות מצויינת להוציא ממנו אינפורמציה אמינה ולשתול לו אינפורמציה רצויה (בענייני בחורות כמובן)- אופן הלבוש הרצוי בעיניי, אותו אחד שגם המין הגברי צריך לאהוב.
התחלתי לתאר לו כמה יפה בעיניי נשיות שהיא לא מוחצנת, כמה נשים מפספסות את הקטע שמוחצנות וחשיפת יתר מכבה גברים (או מדליקה אותם גג לשעה), כמה לבגדים שאנחנו לובשות יש משמעות באיך שאחרים תופסים אותנו (זה חשוב!) וכמה אני הרוסה על צניעות. אני יושבת ומנסה לשכנע את עומר להוביל את מהפכת התודעה הגברית בנושא (בני ברק-here I come)! צמוד וקצר זה מיותר!

יושב לו עומר ומקשיב בעיון לנאום שנחת עליו, מנסה לעכל במבט לא מבין, למה אני חופרת לו בראש כבר שעה ומה אני רוצה מהחיים המושלמים שלו.. . ואז הוא פותח באיטיות במונולוג מפתיע (ועם נצנוץ בעיניים-שאני בטוחה שראיתי):  "על מה את מדברת? אני מת על דוסיות! אין כמו אישה שיודעת להתלבש- לא חשוף מדי, לא וולגרי מדי, אחת שמבינה שהסקסיות שלה לא מגיעה מזה שרואים לה רגליים וציצים, אחת שתמונת הפרופיל שלה היא לא בביקיני על החוף, ואפילו אין לה אלבום שנקרא "כל מיני" שיש בו כל מיני תמונות בבקיני בכל מיני זוויות עם על מיני חברות ..  את לא מבינה איך זה עושה לי את זה!".

אני יושבת המומה.. ומתמוגגת (בעיקר מהעובדה שבחרתי לי אחלה ידיד). סוף סוף גבר שמבין משהו מהחיים שלו, שמבין סקסיות נשית מהי! ובבת אחת השתנה לי מצב הרוח למצב רוח מרומם.. ולחשק... בעיקר.. לקניות.

תמונה ללא תיאור

עומר בסוף הבירה השנייה שלו ואני חושבת לעצמי "יאללה, זה הזמן לזרז אותו לסיים את הדרינק ולקפוץ איתי רגע לחנות ליד. אני מתה כבר לראות את השמלות החדשות שהגיעו- בכל זאת כבר 24 שעות לא ביקרתי שם". עומר זרם.

בחנות פגשתי את בעלת הבוטיק, שהפכה עם הזמן להיות "חברה טובה שלי" (אין פלא, אותה שלא כמו את החברות שלי-אני רואה כמעט כל יום) וכולי מבסוטית מהחיים אמרתי לה:
"אחותי.. למה  לאחרונה את מביאה שמלות כאלו? פעם היית מביאה דברים אחרים, שאהבתי יותר-שמלות מקסי נשפכות על הגוף עם חגורות מגניבות, חצאיות midi נפוחות.. למה עכשיו הסחורה.. איך לומר.. שונה? (לא היה לי נעים להעליב, בכל זאת.. חברה).

ואז במבטא צרפתי כבד היא ענתה:"מה אני יכולה לעשות? הישראליות אוהבות צמוד צמוד, קצר קצר, חשוף חשוף.. אז זה סוג השמלות שהתחלתי להביא. מה שהייתי מביאה קודם לא נמכר ".


הלכה הקנייה.
הלך המצברוח.
הלך עומר.

שדרך אגב הוא עדיין רווק. מבוקש. שאוהב צניעות. ומסתבר שגם גברים.


כתבות אופנה

TOP
נגישות