כתבות אופנה

שוטף פלוס שלושים?


שוטף פלוס שלושים?

11/2/2014
ענבל חייט

צילום: נתי הורטיג, ענבל חייט לי ולגברת מיילי סיירוס יש משהו משותף. לצערי, זה לא חשבון הבנק או אקס פיונסה חתיך (הכנס מרמור פולני) זו שורת המחץ מהפרוזה המופלאה שלה wrecking ball – אצלה, זה לווה בעירום פוטוגני ושפתיים משורבבות על כדור ברזל, אצלי זה לווה בקצת יותר בגדים וקצת פחות סיקור תקשורתי, אבל זה היכה בעוצמה לא פחות חזקה.

נכון, כדור הברזל היחיד שחולק עימי מרחב משותף הוא זה שאני דואגת לדוג ולבלוע פק"ל מתוך צנצנצת פלסטיק מדי יום כדי לשמור על יחסים תקינים עם רמת הברזל בדם שלי, אבל כל הקטע של ה- wrecking?  , מה אני אגיד לכם, ממש תאומים לא זהים שהופרדו בלידתם.

ואני מדברת כמובן על משבר גיל השלושים. יום אחד משום מקום, כמו דו"ח חנייה שידעת שאת צריכה לשלם אבל השלית את עצמך שייעלם אם תתעלמי ממנו, הוא הגיע.

הלכת לישון בלילה צעירה, יפה, מתוחה, בעשור השני לחייך, וקמת, אויה לצרה ולצלוליטיס, בת 30.

גררת את עצמותייך הפריכות למראה במקלחת, תלשת את גושי המסקרה המדובללת ששכחת להסיר אתמול אחרי עוד לילה של ציד לא מוצלח של חתן בשייקר, ופתאום זה היכה בך- הבבואה שלך במראה. זו שעד היום הייתה כמו שגרירה של רצון טוב עבורך בעולם שמעבר לקיר, הביטה בך במבט של ייאוש מהצד השני. ספרת עוד שלושה קמטים חדשים, וזה עוד לפני שהתחלת בכלל לגייס כוחות מילואים לתרגיל חירום על מפקדת החצ'קונים שהחליטה לבצע תג מחיר על מה שפעם היה העור הקורן והחיוני שלך.

את בוהה בעצמך בוהה בעצמך וזועקת לעצמי שבמראה- ויי לייק דיס? אי אפשר פשוט להחזיר את השעון אחורה 24 שעות ולחזור להיות בת 29? לפחות אז תוכלי לנחם את עצמך ב" שטויות. אז אין לי עבודה או חתן או מנוי במפעל הפיס, אבל לפחות אני עוד רחוקה שנה שלמה ממשבר השלושים הנורא".

את מבינה שיש לך רק שתי אופציות- לתלוש שיערות ואז להיות גם קירחת נוסף לכל צרותייך או לעשות לעצמך שיחת מוטיבציה תוך כדי צחצוח שן הבינה הסוררת שהגיעה בדיוק בזמן כמתנה.

את מבינה שניתוח פלסטי כרגע מחוץ לתמונה, ולא רק בגלל שלא בא לך שיהפכו את הפנים שלך לאינסייד אאוט (ולא כזה שמגיע עם מקלות ורוטב סויה) פשוט כי אין לך מספיק כסף כרגע לקנות קומבו של מילקי וקוטג'. אז מה בכל זאת עושים? מנסים ליישם את מה שהאקס אמר לך שנייה לפני שזרק אותך לטובת הרגליים הארוכות עם שתי הפרגיות הזקופות שתקועות לה (וגם לך בואי נודה בזה) מתחת לגרון- אם החיים זורקים עלייך לימונים בקשת ואת לא מכירה ברמן טוב שיעשה לך מהם לימונצ'לו, תסחטי את עצמך- או במילים אחרות, אל תשבי ותחכי שהיקום יעשה לך טובה, כי יש לו כרגע שמונים שיחות לפנייך- קומי ועשי משהו בעצמך! אז קמתי. החלטתי שאני חייבת לקחת את משבר גיל השלושים לשיחת יחסינו לאן, ולהסביר לו שלמרות שזה נורא נחמד שקפץ לבקר, הוא ממש לא מוזמן להישאר. ויי ויי ויי, עוד לא אהבתי די, ולמספרה לשינוי פריזורה פניי! החלטתי שהדרך הכי טובה לצאת מהדיכאון הוא לנסות לראות את הצד הורוד של החיים, גם אם כרגע הורוד הזה הוא השחור החדש. אז במקום לשקוע בתוך הר של גלידה או לגמוע  בבכי קומבינציות של שירלי טמפל וקוסמו, החלטתי לבקש מהספר שיוסיף לי פס ורוד בשיער.לא משהו מטורף שיגרום לאנשים לחשוב שאני באמת משתגעת בזקנתי, אלא כזה שיגרום להם לשחרר מין אה סימפטי כזה של" נו, לפחות היא לא טסה להודו לחפש את עצמה, קעקעה את המצח שלה עם הכיתוב " צאו לי מהביציות" או עשתה מעשה בריטני והביאה אותה בקרחת.

צילום: נתי הורטיג, ענבל חייט
צילום: נתי הורטיג, ענבל חייט

 

להגיד לכם שמהרגע שהפכתי מאדום לוהט לאדום לוהט עם נגיעות בזוקה הפכתי להיות האפי האפי ג'וי ג'וי ויצאתי לחפש את קלחת הזהב שמעבר לקשת בענן? לא ממש, אבל אני בהחלט נהנית לפעמים להגניב מבט צדדי להשתקפות שלי במראה ולראות אותה מחייכת בקריצה שובבה כאילו היא ממתיקה איתי סוד ולוחשת לי "יהיה בסדר. שלושים זה רק אומר שאת 20 פלוס עשרה אחוזים של גלאם. זה אומר שחווית, עשית, אהבת, נשברת, קמת, נפלת, קפצת, חיבקת, צבעת, תלשת,התייאשת ויצאת מהצד השני על שתי רגליים. הן אולי כבר לא מקפצות בקלילות בעקבים, וכבר לא יכולות להשתחל בקלילות למיני או לסקיני, אבל היי, את עדיין פה ויש לך עוד המון מה לתת ולקחת. אז... לחייך (מלשון לייף) שלושים פעמים ועוד אחת לשנה הבאה!

כתבות אופנה

TOP
נגישות